תרגילי קיגל: איך מחזקים את רצפת האגן ולמה זה משפיע על הסקס
רוב האנשים שמעו על תרגילי קיגל, אבל מעטים יודעים בדיוק איך עושים אותם — ועוד פחות יודעים שהם רלוונטיים לא רק לנשים אחרי לידה. מדובר בסדרה של כיווצים והרפיות של שרירי רצפת האגן, קבוצת שרירים שתומכת באיברים הפנימיים ומעורבת גם בתחושה המינית ובאורגזמה. התרגילים לא דורשים ציוד ולא מקום מיוחד: אפשר לעשות אותם בנסיעה, מול המחשב או בתור בסופר, ואף אחד לא ידע. המדריך הזה מסביר איך מוצאים את השרירים, איך מתרגלים נכון ומה אפשר לצפות.
מה זה רצפת האגן
רצפת האגן היא מעין ערסל של שרירים שנמתח בתחתית האגן, בין עצם הערווה מלפנים לעצם הזנב מאחור. השרירים האלה תומכים בשלפוחית השתן, במעי, ואצל נשים גם ברחם. הם עוזרים לשלוט ביציאות, ומשתתפים בתגובה המינית: בזמן אורגזמה הם מתכווצים בגלים קצביים, ומה שמרגישים כ"פעימות" של השיא הוא בעצם התכווצויות שלהם.
כמו כל שריר אחר, גם רצפת האגן נחלשת או נמתחת עם הזמן — בגלל היריון ולידה, גיל, עודף משקל, ישיבה ממושכת או הרמות כבדות. ומנגד, כמו כל שריר, גם אותה אפשר לחזק.
מאיפה השם
התרגילים קרויים על שם ארנולד קיגל, רופא נשים אמריקאי שפיתח אותם בשנות הארבעים של המאה הקודמת. הוא חיפש דרך לעזור לנשים לשלוט בדליפת שתן בלי ניתוח, והבחין שמטופלות שתרגלו דיווחו גם על שיפור בתחושה בזמן סקס. מאז התרגילים הפכו לאחת ההמלצות הנפוצות של פיזיותרפיסטים לרצפת האגן.
איך מוצאים את השרירים הנכונים
זה השלב החשוב ביותר, כי הרבה אנשים מכווצים בטעות את הישבן, הבטן או הירכיים במקום את רצפת האגן. כמה דרכים לזהות את השרירים:
- עצירה דמיונית של זרם השתן — דמיינו שאתם עוצרים את הזרם באמצע. השרירים שמתכווצים הם רצפת האגן. חשוב: זה רק לצורך הזיהוי. לא מתרגלים בזמן מתן שתן אמיתי, כי זה עלול להפריע לריקון השלפוחית.
- החזקת גזים — הכיווץ שמונע מגזים לצאת מפעיל את החלק האחורי של אותם שרירים.
- תחושה של "משיכה פנימה ולמעלה" — כאילו מרימים משהו מבפנים, בלי להזיז שום דבר מבחוץ.
אם אתם מרגישים שהבטן מתקשה, שהישבן מתכווץ או שאתם עוצרים את הנשימה — כנראה שאתם מפעילים שרירים אחרים. נסו שוב, לאט יותר ובעוצמה נמוכה יותר.
איך מתרגלים: תוכנית בסיסית
- תנוחה נוחה — בהתחלה עדיף לשכב על הגב עם ברכיים כפופות. כשמתרגלים, אפשר לעבור לישיבה ולעמידה.
- כיווץ איטי — מכווצים את רצפת האגן ומחזיקים 3 עד 5 שניות.
- הרפיה מלאה — משחררים לגמרי למשך אותו זמן. ההרפיה חשובה בדיוק כמו הכיווץ.
- חזרות — עשר חזרות הן סט אחד.
- כיווצים מהירים — אחרי הסט האיטי, עשרה כיווצים קצרים של שנייה, עם הרפיה מלאה ביניהם.
- תדירות — שלושה סטים ביום, כל יום.
עם הזמן מאריכים את הכיווץ עד 10 שניות. וחשוב לנשום לאורך כל התרגיל — עצירת נשימה היא סימן שהגוף מתאמץ בדרך הלא נכונה.
קיגל לנשים
אצל נשים, רצפת אגן חזקה קשורה לשליטה טובה יותר בשלפוחית ולתמיכה באיברי האגן, במיוחד אחרי לידה. בהקשר המיני, נשים רבות מדווחות שתרגול קבוע עוזר להן להרגיש יותר בזמן חדירה, ולזהות טוב יותר את ההתכווצויות של האורגזמה. יש גם מי שמשתמשות בכיווץ מכוון בזמן הסקס עצמו — לחיצה עדינה שבן הזוג מרגיש, ושנותנת לה תחושת שליטה.
לצד התרגילים הרגילים יש גם אביזרים: כדורי קיגל או משקולות קטנות שמחזיקים בתוך הנרתיק. הם יכולים לעזור למי שמתקשה להרגיש את השרירים, אבל לא מתחילים בהם, ולא משתמשים בהם בלי לקרוא את ההוראות או להתייעץ עם פיזיותרפיסטית — במיוחד אחרי לידה.
קיגל לגברים
אצל גברים רצפת האגן תומכת בשלפוחית ובמעי, והיא גם מעורבת בזקפה ובשפיכה. גברים שמתרגלים קיגל מדווחים לעיתים קרובות על תחושה של יותר שליטה, ויש מי שמשתמשים בכיווץ כדי לעכב את השיא. שרירי רצפת האגן משתתפים גם בהתכווצויות של האורגזמה הגברית, כך שיש מי שמרגישים שיא חזק יותר אחרי תקופת תרגול.
הזיהוי אצל גברים דומה: עצירה דמיונית של זרם השתן, או כיווץ שגורם לפין לזוז מעט בלי לגעת בו. מעבר לזה, התוכנית זהה.
טעויות נפוצות
- לכווץ את השרירים הלא נכונים — בטן, ישבן, ירכיים. אם הם עובדים, מתחילים מחדש.
- לשכוח להרפות — שריר שתמיד מכווץ הוא שריר עייף, ולפעמים גם כואב. ההרפיה היא חצי מהתרגיל.
- יותר זה לא יותר טוב — מאות כיווצים ביום לא מאיצים את התוצאה, ועלולים לגרום לתפיסות.
- לוותר מהר — כמו בכל אימון, התוצאה מגיעה אחרי שבועות של תרגול קבוע, לא אחרי כמה ימים.
כמה זמן עד שמרגישים שינוי
אצל רוב האנשים שינוי ראשון מורגש אחרי כמה שבועות של תרגול יומיומי, ושיפור ברור — אחרי חודשיים או שלושה. הדרך הטובה ביותר להתמיד היא לקשור את התרגיל להרגל קיים: כל פעם שעוצרים ברמזור, כל פעם שמחכים לקפה, כל פעם שמצחצחים שיניים.
קיגל בתוך הסקס
אחרי כמה שבועות של תרגול, אפשר להתחיל להשתמש בשרירים גם בזמן סקס. נשים יכולות לכווץ ולהרפות בזמן חדירה, בקצב איטי, ולשים לב איך התחושה משתנה — אצל רבות היא מתעצמת. גברים יכולים לנסות כיווץ עמוק כשהם מרגישים שהשיא מתקרב, כדי להאט מעט. זה לא עובד בפעם הראשונה, אבל עם הזמן הגוף לומד.
גם אוננות היא הזדמנות טובה לתרגל: היא מאפשרת להרגיש את השרירים בלי לחץ של בן זוג, וללמוד איך הכיווץ משפיע על העוררות.
מתי לפנות לאיש מקצוע
המידע במדריך הוא כללי. אם יש כאב באגן, כאב בזמן סקס, דליפת שתן שלא משתפרת, תחושת כובד בנרתיק או קושי לזהות את השרירים, כדאי לפנות לרופא או לפיזיותרפיסט לרצפת האגן. לפעמים הבעיה היא דווקא שרירים מכווצים מדי, ואז התרגול צריך להתמקד בהרפיה ולא בחיזוק.
לסיכום
תרגילי קיגל הם אחד הדברים הפשוטים והזולים ביותר שאפשר לעשות למען הגוף ולמען חיי המין. מזהים את השרירים הנכונים, מכווצים ומרפים לאט, שלוש פעמים ביום, ונותנים לזה זמן. גם נשים וגם גברים יכולים להרוויח מזה — תחושה טובה יותר, שליטה רבה יותר, ולעיתים גם אורגזמה עמוקה יותר. מי שסקרן לגבי הצד הזה של ההנאה יכול להמשיך לקרוא מדריכים נוספים בבלוג, ולמי שרוצה לראות את רצפת האגן בפעולה, יש גם סרטי אוננות שבהם רואים היטב את גלי ההתכווצות של השיא.
0 תגובות
היה הראשון להגיב.